<h1>ספר כריתות לרבינו שמשון מקינון — ימות עולם שער שלישי</h1>
<h2>דף טז:</h2>
כל היכא דאיתא תני רב ספרא משום חד ומנו ר"ג הוא בנו של רבי. כל היכא דפליגי רב ור' יוחנן הלכה כר"י. ר' אלעזר ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן, חוץ מתלת מילין דהלכה כרבי אלעזר. שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן. ר"ל ורבי יוחנן הלכה כר"י לבד מתלת דהלכה כריש לקיש, חדא גבי החולץ למעוברת (יבמות ל"ו ע"א), תניינא בפרק יש נוחלין (ב"ב קכ"ט ע"ב) המחלק נכסיו על פיו ריבה לאחד ומיעט לאחר, תליתאה בפרק יש נוחלין (שם קל"ו ע"א) הכותב כל נכסיו לבניו לאחר מותו אינו יכול לחזור בו וכו'. רב ושמואל הלכה כרב באיסורי וכשמואל בדיני. אין הלכה כרב בשבת בדיני מוקצה משום דסבירא ליה כר' יהודה, שמואל ור' יוחנן הלכה כמותם בדיני מוקצה משום דסבירא להו כרבי שמעון. רב ור' חנינא הלכה כרב. רב ורב הונא הלכה כרב. רב הונא ורב חסדא הלכה כרב הונא. רב הונא ורב נחמן הלכה כרב הונא באיסורי וכרב נחמן בדיני. רב נחמן ורב ששת הלכה כרב ששת באיסורי וכרב נחמן בדיני.
<h2>דף כב:</h2>
אביי ורבא הלכה כרבא בר מיע"ל קג"ם, יאוש שלא מדעת בכמה דוכתי בב"מ (כ"ב ע"ב), עד זומם פרק דיני ממונות (סנהדרין כ"ז ע"א), לחי העומד מאליו עירובין פ"ק (ט"ו ע"א), ור"ת פירש ימי לידה שאינה רואה בהם, קידושין שלא נמסרו לביאה פרק האיש מקדש (קדושין נ"ב ע"א), גילוי דעת בגיטין פרק השולח (גיטין ל"ד ע"א), מומר אוכל נבילות לתיאבון פרק דיני ממונות (סנהדרין כ"ז ע"א).
<h2>דף כט.</h2>
רבה ורב יוסף הלכה כרבה בר מתלת, שדה ענין ומחצה דהלכה כרב יוסף. רב אחא ורבינא הלכה כרבינא בר מאומצא, וביעי, וסלקי, וכולהו בפרק גיד הנשה (חולין צ"ג ע"ב), דהלכה כרב אחא ולא כרבינא. רבינא ורב אשי הלכה כרב אשי. והלכתא כמר בר רב אשי בכולי תלמודא בר ממיפך שבועה ומכתב אודיתא דאמר מר בר רב אשי בדאורייתא נמי מפכינן שבועה, ומכתב אודיתא כי ההוא דאכמין ליה חברייא וכו' בהדין תרין לית הלכתא כוותיה, יש גורסין בר ממיפך שבועה וחיורי דלית הלכתא כוותיה.
<h2>דף נט:</h2>
ונאמר כל מקום ששנינו מחלוקת בית שמאי ובית הלל הלכה כבית הלל חוץ ממקום ששנינו חזרו בית הלל להורות כדברי בית שמאי, וחוץ מאלו בית שמאי אומרים מכבדין את הבית ואח"כ נוטלין לידים יש פוסקין בששה דברים כבית שמאי, א)0הא דאמרן, ב)0מי שאכל ושכח ולא בירך. ג)0סוכה המחזקת ראשו ורובו. ד)0בפרק התכלת (מנחות מ"א ע"ב) כמה חוטין הוא נותן. ה)0סדין בציצית. ו)0כמה תהא משולשלת, בית שמאי אומרים ד' ובית הלל אומרים ג', בהני שיתא מילי פסק רב עמרם במחזורו דהלכה כבית שמאי.
<h2>דף פד:</h2>
רבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע. רבי אליעזר ורבי עקיבא הלכה כר"ע. הלכה כר"ע מחבירו ולא מחביריו. ר' מאיר ור' יוסי הלכה כר"י. ר' נחמיה ור' יוסי הלכה כרבי יוסי. רבי שמעון ורבי יוסי הלכה כר' יוסי. ר' מאיר ור' יהודה הלכה כר' יהודה. והלכה כר' יהודה בעירובין ולא במחיצות. ור' יהודה ור' נחמיה הלכה כר' נחמיה. רבי יהודה ורבי אליעזר בן יעקב הלכה כרבי אליעזר בן יעקב. והלכה כרבי אליעזר בן יעקב בכל מקום דקי"ל משנת ראב"י קב ונקי. רבי מאיר ור' שמעון הלכה כדברי המחמיר בשניהם. והלכה כר' שמעון בשבת ואפילו בדבר שאינו מתכוין לחבורה אלא לבעילה, אבל במוקצה מחמת איסור דאורייתא אין הלכה כר' שמעון. רבי מאיר ורבן גמליאל הלכה כר"ג. רבי ורשב"ג הלכה כרשב"ג. ר' אלעזר בר' שמעון ורבי הלכה כרבי, ואם אמר משם אביו הלכה כמותו. הלכה כרבי מחבירו ולא מחביריו, ובמקום אביו אין הלכה כמותו. כל מקום שאמר ר' שמעון בר' אלעזר בלא מחלוקת הלכה כמותו. והלכה כר' יהושע בן לוי בכל מקום.
<h2>דף פו.</h2>
כל רבי מארץ ישראל וכל רב ומר מבבל ר' יוחנן ור' שמעון בן לקיש היו תחלת האמוראים בארץ ישראל, ורב ושמואל בבבל, והם היו בדור אחד. ר' יוחנן וריש לקיש נהגו שררה בארץ ישראל, ורב ושמואל נהגו שררה בנהרדעא. ואחריהם רב הונא ורב חסדא. ואחריהם רב נחמן ורב ששת. ואחריהם רבה ורב יוסף. ואחריהם אביי ורבא. ואחריהם רב פפא ורב כהנא. ואחריהם רב אשי ורבינא. רבי ור' נתן סוף משנה רבינא ורב אשי סוף הוראה. רב גדא ורב סמא סוף סברא. ר' יונתן סוף מעשה. החי היכול יתן אחריתנו וסופנו לשוב לרחמיו, אמן.
